חג האילנות – כל מה שרציתם לדעת על ט"ו בשבט

טו בשבט הוא ללא ספק אחד החגים היפים בשנה, וגם אחד הידידותיים ביותר לסביבה – חג אשר המנהג העיקרי בו הוא שתילת עצים אשר בתקווה יצמחו להיות גדולים , בריאים וירוקים לשנים רבות. מהו מקור החג, מתי החלו לחגוג את ט"ו בשבט, מה מקור המנהג של אכילת פירות בט"ו בשבט ומהי הדרך הרצויה לשתול את העצים ולהשתמש ב- חיפוי קרקע מתאים על מנת שישרדו וישגשגו?

ראש השנה לאילנות כבר בן יותר ממאה שנים

לט"ו בשבט מקורות עתיקים אשר חוזרים אחורה אלפי שנים, לימי מסורת ישראל. אך במתכונתו הנוכחית, כ"ראש השנה לאילנות" בו המנהג העיקרי הוא נטיעה של שתילים, חג זה נחגג החל משנת 1908. בשנה זו הכריזה הסתדרות המורים על כך שיום החג המצוין בט"ו בחודש שבט יהיה יום של נטיעות, בו יוצאים לנטוע שתילים ומחנכים את הילדים בדבר החשיבות של נטיעת עצים וטיפוחם ושימוש ב- חיפוי קרקע להגנתם. מאז ועד היום נחגג חג זה מדי שנה בנטיעות המוניות בכל רחבי ישראל, ולכן ניתן לתארו כאחד החגים האקולוגיים, הידידותיים ביותר לסביבה.

קטע נוסטלגי מתוך פרפר נחמד על ט"ו בשבט

מה בדבר מנהג אכילת הפירות אותו מקיימים בחג זה? כנראה שתחילתו של מנהג זה היא אי שם במאה ה 16, אז קבעו חכמי ישראל אשר שהו בעיר צפת כי ביום השנה לאילנות מצווה לאכול פירות מסוגים רבים ושונים. מטעמים שונים התפתחה גם מסורת של אכילת פירות יבשים, שכן ייבוש הפירות מאפשר לשמרם לאורך זמן ולאכול מגוון רב של פירות בתקופה מסוימת בשנה.

תכנון נכון של הנטיעות ושימוש ב חיפוי קרקע לשיפור תנאי הגדילה

לט"ו בשבט גם פן טכני אליו מתייחסים גורמים רבים ברצינות. אנשי מקצוע מקק"ל וגופים רלבנטיים נוספים מתכננים קדימה את החורשות והיערות שנוטעים הילדים בט"ו בשבט. ההחלטה על המקום בו יבוצעו הנטיעות וסוגי העצים שיינטעו אינה טריוויאלית ודורשת תכנון מקצועי.

השקדיה פורחת

בנוסף, ממליצים גורמים אלו גם על נטיעה נכונה אשר תעניק לשתיל תנאי גדילה טובים וסיכויי שגשוג גבוהים. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא שימוש בסוגים שונים של חיפוי קרקע, ובמיוחד שימוש בשבבי עץ למטרת חיפוי קרקע לשתילים שזה עתה ניטעו. חיפוי קרקע באמצעות שבבי עץ או חומרים אורגניים נוספים מעניק לאדמה בה ניטע השתיל שכבת הגנה מפני שמש ישירה, היסחפות של הקרקע ומפגעים נוספים, ובכך מגדיל משמעותית את סיכויי ההישרדות והשגשוג של אותו עץ קטן.